שי חורב

מנהיגי התנועה הציונית

התנועה הציונית היא התנועה הלאומית המודרנית של העם היהודי.
אמנם במונח 'ציונות' השתמש בפעם הראשונה ד"ר נתן בירנבאום, אך ההסטוריה של הציונות מתחילה עם הופעת "מדינת היהודים" של ד"ר תיאודור הרצל, ארבע שנים לאחר מכן, כמו גם עם הקונגרס הציוני הראשון.
את התנועה הציונית, כתנועה פוליטית שבאה למצוא פתרון לשאלת היהודים, ייסד, כאמור, ד"ר בנימין זאב הרצל, זאת בהמשך לתנועת "חיבת ציון". לגווניה, שפעלה במזרח אירופה בשלהי המאה התשע-עשרה ודגלה בציונות מעשית, בעליה ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל.
ענין גאולת היהודים מחיי עבדות וחרפה הטריד מאד את רוחו של הרצל, אך גם היווה לו מקור של כוח, ושימש לו הוכחה לתקפו, לנחיצותו ולחשיבותו של המפעל אליו הכניס את עצמו, ואשר ראה בו את מרכז חייו מכאן ואילך.
ביום ה-14 בפברואר 1896 הוציא לאור, את ספרו "מדינת היהודים".
את רעיונות היסוד ניתן לסכם בקצרה: העולם זקוק למדינה היהודית, משום כך היא תקום. אין זו אוטופיה מן הסיבה הפשוטה שהיהודים נדחפים מחמת מצוקתם למצוא פתרון. יתכן כי הוא מקדים את זמנו וכי הסבל אינו חריף דיו, וכי המדינה היהודית היא לעת עתה הרפתקה פוליטית, והדור הנוכחי עדיין אינו בשל להבין זאת, הרי יקום בעתיד דור מעודן יותר לממש את השליחות ההיסטורית.
בסיום חזונו כתב הרצל כי: "היהודים הרוצים, תהיה להם מדינתם. עלינו לחיות סוף-סוף כבני חורין על אדמתנו-אנו, ובמולדתנו שלנו למות בשלום."
נציג כאן את כל אותם שהלכו בראש המחנה, את נשיאי ההסתדרות הציונית, יושבי ראש ההנהלה הציונית והוועד הפועל הציוני, לאורך דרכה של התנועה הציונית.

» חזרה לקטלוג