שי חורב

כבוד ראש העיר

על ארבעה מראשי העיר חיפה. מוסטפא פאשא אל-ח'ליל – אברהים ביי אל-ח'ליל – חסן ביי שוקרי – שבתי לוי

ארבעת ראשי העיריה, אשר פעלו החל משלהי התקופה העות'מנית, דרך תקופת המנדט הבריטי, עד ימי הבראשית של מדינת ישראל, דגלו, כל אחד בדרכו, בצורך בחיים משותפים בין כל העדות החיות בחיפה.
הראשון בהם, מוסטפה פאשה אל-חליל, מוסלמי, מעשירי חיפה אשר זכה לאהדה רבה מצד הקהילה היהודית, כלפיה דאג להפגין יחס ידידותי במיוחד, ורבים מהם התגוררו בבתים שהיו בבעלותו. הוא הגדיל לעשות וגם תרם מגרש לבניין בית כנסת.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נהג לחלק חיטה חינם מספר פעמים בשנה לנצרכי כל העדות, לרבות היהודים.
השני, אברהים ביי אל-ח'ליל, בנו של מוסטפה פאשה אל-ח'ליל, ירש מאביו את הונו הרב והקדיש לנושא חשוב זה מבחינתו, את מירב זמנו. אמנם הוא לא העלה על נס את אהדתו לציבור היהודי, אולם בפועל, בתקופת המרד הערבי הגדול, התנגד למעשי הטרור ולשביתה שהונהגו על ידי המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, ולא הסתיר את דעתו בנדון, ובשל פעולתו כנגד המופתי הוא נרצח על ידי שליחיו.
השלישי, חסן ביי שוקרי, שהיה מצוי בקשרי משפחה עם שני קודמיו, בהיותו נשוי לבתו של מוסטפה פאשה אל-ח'ליל, וגיסו של אברהים אל-ח'ליל, טרח כל ימיו כראש העיריה, להפוך את עירית חיפה מעיר ערבית - כפי שפעל ראש העיריה שקדם לו, עבד אל-רחמאן אל-חאג', וכמו ראשי העיר הערבים בערים האחרות - לעיר רב לאומית, בה יש חלק לכל תושביה, ללא הבדל עדה או דת, כל זאת תוך דאגה ליצירת הפרדה ברורה בין התפקיד המוניציפאלי, לבין הפוליטיקה שעסקה בסכסוך היהודי-הערבי. זה היה איש ציבור אותו כינה אברהם כלפון, מזכיר העיר וחבר הכנסת כאחד מחסידי אומות העולם, אציל רוח אשר ידידותו ליהודים עמדה במבחן כל המצבים.
הרביעי, שבתי לוי, ראש העיריה היהודי הראשון של חיפה, האמין והלך בדרכו של קודמו, חסן ביי שוקרי, בדרך של שילוב ושיתוף, והמשיך בדרך זו, בריש גלי. לא בכדי הוא זכה לכינוי "אבונא" (אבא שלנו) בקרב הציבור הערבי בעיר, ואכן גישתם של חברי מועצת העיריה הערבים היתה מתונה ומתחשבת הרבה יותר מאשר בתקופת כהונתו של חסן שוקרי, כאשר דווקא ראשי 'ועד הדר הכרמל' באו אליו בטענות לקיפוח ולהעדפת הציבור הערבי.
שבתי לוי האמין בחיזוק שיתוף הפעולה בין הציבור היהודי והערבי, וראה בו מטרה ולא רק אמצעי, ולא בכדי שהוא היפנה משאבים רבים לטובת צרכיה של האוכלוסיה הערבית בעיר.

» חזרה לקטלוג