שי חורב

"אנשי אניות ידעי הים"

מחנה המעפילים בעתלית, אניות הגירוש והדרך לקפריסין

מחנה המעצר בעתלית, בצד היותו מתקן כליאה לאותם מעפילים, שהצליחו להגיע אל חופי ארץ-ישראל - אותם אודים מוצלים מאש אשר חלמו והגשימו את חלום הדורות ולהגיע לארץ אבותם - הפך לסמל שלטון הכיבוש והדיכוי הבריטי בארץ-ישראל. אך שלטון המנדט הבריטי הגדיל לעשות, וכאשר גדל מספר המעפילים שהגיעו בדרך לא דרך, בנחישות רבה על סיפונן של ספינות ישנות ורעועות, החל להשתמש כנגדם באניות גירוש, בבתי כלא צפים, בהן הוביל את המעפילים אל מחנות ההסגר בקפריסין.
אותם פליטים, רובם ניצולי שואה, ששרדו את מחנות ההשמדה של הקלגסים הנאצים, שבו והגיעו אל מחנות ההסגר החדשים בקפריסין, כאשר חלום החופש הומר שוב בכליאה מאחורי גדרות התיל והחיילים הבריטים החמושים.
מול הנחישות מצד שלטונות המנדט הבריטי, במטרה לשבש ואפילו להחניק את פעילות ההעפלה, החל מלחץ על שלטונות אירופה השונות לסגור את נמליהן בפני הפליטים היהודים, דרך מסלולי השיט בים, בלווי ספינות משחית לאורך הדרך וסיורים צמודים של מטוסי הסיור הבריטים, עד לחסימת חופי הארץ, כליאת המעפילים במחנות הסגר, כגון מחנה המעצר בעתלית, והגלייתם למחנות קפריסין, התייצבו לוחמי ה"הגנה", הפלמ"ח והפלי"ם, ובתחבולות ניסו, לפרקים גם בהצלחה, לעקוף את חגורת ההסגר הבריטית, לחבל באניות המשחית והגירוש, זאת על מנת להביא את המעפילים ארצה ולמנוע את גירושם אל מעבר לים.
היישוב היהודי בארץ-ישראל חווה את הפעילות הברוטאלית של שלטון המנדט הבריטי מול המעפילים, אשר תחילתו בנסיון הבלתי נלאה של הפליטים והחלוצים לחתור אל חופי הארץ, לפרוץ את הסגר ולהיכנס לארץ-ישראל, זאת למרות האיסורים וההגבלות. וכאשר נתפסו, פעל השלטון הבריטי לכליאתם במחנה המעצר בעתלית, ובהמשך גם להגלייתם, בכפייה, באניות הגירוש, למחנות המעצר בקפריסין. כל זאת נתקל בהתנגדות, כולל אמצעי סיכול, של ה"הגנה" על שלוחותיה ולוחמיה.

» חזרה לקטלוג