אלי נחמיאס בשיתוף שי חורב

ימי ההסתדרות

דרכה של ההסתדרות מראשיתה ועד היום

ההסתדרות הכללית הוקמה בחיפה בשלהי שנת 1920 כארגון ארצי של העובדים בארץ ישראל הפועל לקידום ענייניהם המקצועיים, הכלכליים, ההתיישבותיים והתרבותיים.
כבר בועידת היסוד נקבע כי "ההסתדרות הכללית מאחדת את כל הפועלים והעובדים בארץ, החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור בכל העניינים הישוביים, הכלכליים וגם התרבותיים של כלל העובדים בארץ, לבניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל".
ההסתדרות פעלה לא רק כאיגוד עובדים מול מעסיקים, אלא כחברת עובדים שוויונית המבוססת על קואופרציה, על כל תפקודיה בתחומים רבים אשר חורגים מתחום התעסוקה, כגון חינוך, תרבות, בריאות, עזרה הדדית, יצירת מקומות תעסוקה, התיישבות פועלים ועוד.
עם קום המדינה היוו מוסדות ההסתדרות שלד של מדינה על כל תפקודיה, אולם ניהול כלכלי, פוליטי, בלתי יעיל ומסורבל, חוסר תחרותיות בשוק החפשי, אי-התאמה אידיאולוגית לעולם משתנה ומבנה 'דו-ראשי' של מעסיק שהוא גם איגוד עובדים, כל אלה הביאו את ההסתדרות למשבר קשה, עד כדי קריסה ולשינוי פניה – לא רק להישרד כארגון, כי אם לשנות את מטרות הארגון ולשמרו כארגון מתפקד ומשפיע, גם כיום, על ההוויה הכלכלית במדינת ישראל.
ההסטוריה של ההסתדרות שזורה בקשר בל ינותק בהסטוריה של מדינת ישראל. נפגוש כאן את הארועים המכוננים בדרכה של ההסתדרות השזורים בחיי המדינה. נכיר את מבנה ההסתדרות לאורך שנות קיומה, כמו גם את מבנה האיגוד המקצועי ותפקודו, את תהליך קבלת ההחלטות בהסתדרות, את המפלגות בהסתדרות ואת קיומה ופעילותה של אופוזיציה בארגון, כל זאת לאור 'מהפך שנת 1994', סיבותיו ותוצאותיו.

» חזרה לקטלוג