שי חורב

פובליציסט ולוחם

השקפת עולמו ומקומו האידיאולוגי של ישראל אלדד (שייב), הוגה דעות וחולם, מימי הנהגת הלח"י לרעיון מלכות ישראל

ד"ר ישראל אלדד היה אחד משלושת מנהיגי מחתרת לח"י בתקופת המאבק נגד שלטונות המנדט בארץ ישראל, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, מרצה ומתרגם, פובליציסט בעל שיעור קומה ואחד מהוגי הדעות המרכזיים בימין הפוליטי של מדינת ישראל.
כתלמידם וכממשיך דרכם של מייסד ומנהיג הלח"י, אברהם שטרן (יאיר) ושל המשורר-הנביא, אורי צבי גרינברג, שאף גם ישראל אלדד לממש את רעיון הלאום והחזקה על ארץ ישראל בגבולות ההבטחה – ובלשונו: 'מלכות ישראל'.
גם לאחר שנים, המשיך אלדד ודבק באמונתו במִשנתם של יאיר ואצ"ג. על מפקדו כתב, כי יאיר אשר חיבר את 'עיקרי התחיה' עבור עם-הסגולה, העם יוצר התרבות, וחלם על מכורה, שגבולותיה מהפרת עד היאור, על מלכות ישראל שתוקם במלחמת שחרור על אדני הצדק הנבואי, על בית-המקדש שיהווה ביטוי לגאולה השלמה, את כל זאת גיבש בלשון מדינית פרוגרמטית. לגבי המשורר ושירתו, הוסיף אלדד וטען כי כל מה שבער באש השירה הנבואית של אורי צבי גרינברג, משמעותו גאולה שלמה, אדנות, תקווה ובטחון מלאים.
ד"ר ישראל אלדד, איש הרוח שהיה שנוי במחלוקת, עמד בשער, לאורך תחנות חייו, והטיף כנביא את עיקרי אמונתו, כאשר מולו - בני פלוגתא, הצועקים לו, כמו לנביא הושע לפניו "אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָע אִישׁ הָרוּחַ" (הושע, ט', ז'). אך אלדד, נשאר נאמן לדרכו ואיתן באמונתו, לא עצר אפילו לרגע.
זהו ד"ר ישראל אלדד, עליו אמר יצחק שמיר: "אלדד...הוא מורם ורבם של לוחמי חרות ישראל. מורה, לא מפקד - מלמד מסביר, מחנך, מתקיף, משכנע, מייסר, מתקן שגיאות ולפעמים אף נותן ציונים, וכרגיל מקבלי הציונים לא היו תמיד מרוצים מהציונים שלו, אבל זו דרכו של מורה...יש מלים שהם מעשי מלחמה, המלים משל אלדד פתחו את חזית השחרור, את חזית המלחמה. לא יכולנו להילחם בלעדיהם...לחברי לח"י היה קשה לעבור את המרחק הזה, את הפער הזה בין המלים של אלדד ובין המעשים שדרשו מאמץ של יום-יום...אלדד לימד גם הלכות במדיניות ישראלית חופשית במדיניות עברית עצמאית".
ד"ר ישראל אלדד, חולם ואיש רוח, פעל לאורו של יאיר, וראה את עצמו כנושא הלפיד וכממשיך דרכו האידיאולוגית, כאשר כל העת משקיפה ומכוונת דמותו של אורי צבי גרינברג, המשורר-הנביא.

» חזרה לקטלוג